MyLuachט׳ בטבת: התענית שאיש אינו יודע את סיבתה
יש בלוח היהודי ימי תענית שכמעט אף אחד לא מכיר, וביניהם ימים שבהם אפילו הסיבה אינה ידועה. אחד המעניינים שבהם הוא ט׳ בטבת.
מה כתוב בשולחן ערוך
השולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקפ) מונה ימים שבהם "ראוי להתענות", מפני שאירעו בהם צרות לאבותינו. בין השאר כתוב שם:
- ח׳ בטבת: בו נכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך, "והיה חושך בעולם שלושה ימים".
- ט׳ בטבת: "לא נודע איזו צרה אירעה בו".
כלומר: ידעו שזה יום של צרה, ונהגו להתענות בו, אבל הסיבה המדויקת נשכחה.
מה הוסיפו המפרשים
בספרים מאוחרים יותר מובא שבט׳ בטבת נפטר עזרא הסופר, שהעלה את הגולים מבבל ובנה מחדש את חיי התורה בארץ ישראל. יש שהוסיפו שגם נחמיה נפטר באותו זמן. בסליחות של עשרה בטבת מוזכרים שלושת הימים יחד, ח׳, ט׳ וי׳ בטבת, ולכן יש שאומרים שתענית עשרה בטבת כוללת גם את הצרות של שני הימים שלפניה.
שלושה ימים רצופים
כך יוצא שבתחילת טבת מצטרפים שלושה ימים של זיכרון:
- ח׳: תרגום התורה ליוונית, שנחשב לצרה, כי התורה "יצאה" מרשות ישראל.
- ט׳: יום שסיבתו לא ידועה, ולפי המסורת פטירת עזרא.
- י׳: תחילת המצור של נבוכדנצר על ירושלים, שהביא לחורבן הבית הראשון.
מעט מאוד אנשים מתענים היום בח׳ ובט׳ בטבת. אבל היום שבו "לא נודע" מה אירע, מזכיר כמה מזיכרון העם עלול להישכח, וכמה חשוב לרשום ולזכור.
תזכורת בכל שנה
בלוח האונליין של MyLuach אפשר להוסיף תזכורת לתאריך העברי הזה, ולקבל אותה כל שנה במייל. בלוח המודפס אפשר להציג בכל יום את אירועי דברי הימים.
להוספת תזכורתהמידע נאסף ממקורות תורניים והיסטוריים. מצאתם טעות או רוצים להוסיף מקור? נשמח לשמוע.