כשהרמב״ם הגיע לירושלים: ימי ההודיה של ו׳ ו־ט׳ במרחשון

תולדות ישראל · 15 באוקטובר 2026

רבים יודעים שהרמב״ם חי במצרים ונקבר בטבריה. פחות ידוע שבצעירותו, עם אביו ואחיו, הגיע לארץ ישראל, עלה לירושלים ולחברון, וקבע את ימי הביקור ל"יום טוב" פרטי, לו ולצאצאיו.

המסע מהמערב

משפחת הרמב״ם נדדה מספרד, שבה רדפו את היהודים, לצפון אפריקה. בשנת ד׳תתקכ״ה (1165) עלו בני המשפחה על ספינה והפליגו מזרחה. המסע בים לא היה קל: הרמב״ם עצמו מספר על סערה גדולה שכמעט הטביעה את הספינה, ועל כך קבע לעצמו יום תענית והודיה.

הספינה עגנה בעכו, ומשם, אחרי כמה חודשים, יצאו לעלות לירושלים.

ו׳ במרחשון: ירושלים

לפי מה שכתב הרמב״ם בעצמו (והובא בסוף פירושו למסכת ראש השנה ובספרים נוספים), ב־ו׳ במרחשון ד׳תתקכ״ו הגיע לירושלים, נכנס אל מקום המקדש והתפלל שם.

ירושלים של אותם ימים הייתה בשלטון הצלבנים, והקהילה היהודית בעיר הייתה זעירה מאוד. ובכל זאת, המסע לירושלים היה בעיניו כל כך חשוב, שקבע את היום ליום הודיה ושמחה.

ט׳ במרחשון: חברון

שלושה ימים אחר כך, ב־ט׳ במרחשון, הגיע לחברון והתפלל במערת המכפלה, אצל קברי האבות. גם יום זה קבע ליום טוב.

למה זה מעניין היום

הרמב״ם, שפסק הלכות רבות על קדושת ירושלים ומקום המקדש, ראה את המקום בעיניו, בימים של חורבן ושל שלטון זר. מי שעולה היום לכותל ולמערת המכפלה בימים האלה, עושה זאת בעקבותיו, כמעט 900 שנה אחריו.

אחרי הביקור המשיכה המשפחה למצרים, ושם, בפוסטאט, כתב הרמב״ם את חיבוריו הגדולים: משנה תורה ומורה נבוכים.

המידע נאסף ממקורות תורניים והיסטוריים. מצאתם טעות או רוצים להוסיף מקור? נשמח לשמוע.