החורבה: בית הכנסת של רבי יהודה החסיד שנשרף

תולדות ישראל · 15 באוקטובר 2026

בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי בירושלים נקרא כך לא בגלל שנחרב ב־1948, אלא בגלל חורבן קודם, 230 שנה לפני כן. הסיפור שלו מתחיל בעלייה גדולה שהסתיימה באסון.

העלייה של רבי יהודה החסיד

בשנת ת״ס (1700) עלתה לארץ ישראל קבוצה גדולה של יהודים ממזרח אירופה, בהנהגת רבי יהודה החסיד משידלוב. היו בה מאות עולים, שרבים מהם מתו בדרך הקשה. כשהגיעו לירושלים קנו חצר ברובע היהודי, והתחילו לבנות בית כנסת.

ימים ספורים אחרי שהגיעו לעיר נפטר רבי יהודה החסיד. הקבוצה נשארה בלי מנהיג, ובלי כסף.

החובות והשריפה

כדי לבנות ולהתקיים, לוו בני הקבוצה כסף רב מהתושבים הערבים, בריבית גבוהה. השנים עברו, החובות גדלו, ולא הייתה דרך לשלם. ב־ח׳ במרחשון תפ״א (1720) פרצו הנושים לחצר והציתו את בית הכנסת. לפי המסורת, נשרפו בו גם כארבעים ספרי תורה.

בעקבות זאת גורשו היהודים האשכנזים מירושלים, והשלטונות דרשו מכל אשכנזי שיגיע לעיר לשלם את החוב הישן. במשך כמאה שנה כמעט לא יכלו אשכנזים לגור בעיר, ובית הכנסת השרוף עמד בחורבנו. מכאן השם: "החורבה של רבי יהודה החסיד".

חוזרים לבנות

בתחילת המאה ה־19 עלו לארץ תלמידי הגאון מווילנא, "הפרושים". הם עמלו שנים לקבל רשות להתיישב בירושלים ולפטור את עצמם מהחוב הישן. כשהצליחו, בנו מחדש על החורבה את בית הכנסת "בית יעקב", שנחנך בשנת תרכ״ד (1864) והיה לבית הכנסת המרכזי של העיר.

במלחמת העצמאות, בשנת תש״ח, פוצץ בית הכנסת ונחרב שוב. אחרי שנים רבות שבהן עמדה במקומו קשת אחת לזיכרון, הוא נבנה מחדש ונחנך בשנת תש״ע (2010).

הלקח של החורבה

הסיפור מלמד על המסירות של העולים, שבאו לירושלים בלי כלום, ועל המחיר הכבד של החובות. והוא מלמד גם שמקום שנחרב יכול לקום שוב, אפילו פעמיים.

המידע נאסף ממקורות תורניים והיסטוריים. מצאתם טעות או רוצים להוסיף מקור? נשמח לשמוע.