מגילת תענית: ימים טובים שנשכחו
חנוכה ופורים הם לא החגים היחידים שנקבעו בימי בית שני. "מגילת תענית" מונה כשלושים וחמישה ימים, לאורך כל השנה, שבהם אסור היה להתענות, ובחלקם גם להספיד, משום שבהם אירעו ניסים וישועות לעם ישראל.
מהי מגילת תענית
זו רשימה קצרה בארמית, מסודרת לפי חודשי השנה, ובצידה פירוש בעברית שמסביר כל יום. הגמרא מזכירה אותה פעמים רבות, והיא אחד החיבורים הקדומים ביותר שנשארו לנו מתקופת בית שני.
כמה מהימים
- כ״ג באייר: "נפקו בני חקרא מירושלים". החיילים היוונים והמתייוונים שישבו במצודה (החקרא) מול המקדש, והציקו לבני ירושלים, יצאו סוף סוף מהעיר בימי שמעון החשמונאי.
- י״ד בסיון: כיבוש מגדל צור, היא קיסריה, בידי החשמונאים, אחרי שלא הצליחו לכבוש אותה זמן רב.
- ג׳ בתשרי: "שבטלה הזכרת שם שמים בשטרות". החכמים ביטלו מנהג לכתוב את שם ה׳ בשטרות, שהיו נזרקים אחר כך לאשפה.
- כ״ב בשבט: מת הקיסר הרומי (בגמרא "גסקלגס", הוא קליגולה) שגזר להעמיד את פסלו במקדש, וגזירותיו בטלו.
- י״ג באדר: "יום ניקנור". ניצחון יהודה המכבי על ניקנור, שר צבא היוונים שאיים להחריב את המקדש.
- כ״ח באדר: בשורה טובה ליהודים שבטלה גזירה שאסרה עליהם לעסוק בתורה, למול ולשמור שבת.
למה אנחנו לא חוגגים אותם?
הגמרא (ראש השנה יח, ב) אומרת: "בטלה מגילת תענית". אחרי חורבן הבית, כשהמצב השתנה, בטלו רוב הימים האלה. נשארו רק חנוכה ופורים, שהיו מפורסמים מאוד ונקבעו לדורות.
ובכל זאת, מי שמכיר את הימים האלה יכול לראות כמה ישועות קטנות וגדולות עברו על עם ישראל בימי הבית, ושמחו עליהן.
תזכורת בכל שנה
בלוח האונליין של MyLuach אפשר להוסיף תזכורת לתאריך העברי הזה, ולקבל אותה כל שנה במייל. בלוח המודפס אפשר להציג בכל יום את אירועי דברי הימים.
להוספת תזכורתהמידע נאסף ממקורות תורניים והיסטוריים. מצאתם טעות או רוצים להוסיף מקור? נשמח לשמוע.