כ׳ בסיון: הצום הנשכח של קהילות אשכנז

תולדות ישראל · 15 באוקטובר 2026

בלוח של רוב היהודים, כ׳ בסיון הוא יום רגיל לגמרי. אבל בקהילות אשכנז, ובמיוחד בפולין, זה היה במשך מאות שנים יום תענית, עם סליחות מיוחדות, לזכר שני אסונות גדולים.

הפעם הראשונה: בלואה, ד׳תתקל״א (1171)

בעיר בלואה שבצרפת הואשמו היהודים בעלילת דם, אף שלא נמצאה שום גופה. בעקבות העלילה נשרפו חיים כשלושים יהודים מבני הקהילה, שמתו על קידוש השם.

רבינו תם, גדול חכמי צרפת באותו זמן, קבע את היום, כ׳ בסיון, ליום צום לכל הקהילות. לפי המסורת, הוא כתב שהצום הזה "גדול מצום גדליה".

הפעם השנייה: גזירות ת״ח ות״ט (1648–1649)

כמעט 500 שנה אחר כך, פרץ באוקראינה מרד הקוזקים בהנהגת חמלניצקי. הקוזקים טבחו בקהילות יהודיות רבות, ועשרות אלפי יהודים נרצחו. אחד הטבחים הגדולים, בעיר נמירוב, אירע בכ׳ בסיון ת״ח.

מועצת ארבע הארצות, הגוף שהנהיג את יהודי פולין, קבעה מחדש את כ׳ בסיון ליום צום, לזכר "גזירות ת״ח ות״ט". גדולי הדור, ובהם בעל הש״ך ובעל תוספות יום טוב, חיברו סליחות מיוחדות ליום הזה.

ומה היום?

במשך דורות צמו בכ׳ בסיון בקהילות פולין ואשכנז. היום נוהגים בו מעטים, בעיקר בקהילות חסידיות מסוימות ובבתי כנסת שמקפידים על המנהגים הישנים, שאומרים בו את הסליחות. גם מי שאינו צם, יכול לזכור ביום הזה את הקהילות שנכרתו.

המידע נאסף ממקורות תורניים והיסטוריים. מצאתם טעות או רוצים להוסיף מקור? נשמח לשמוע.