שקיעה מישורית, שקיעה לפי גובה ושקיעה נראית: למה יש הבדל

זמני היום · 15 באוקטובר 2026

מי שמשווה לוחות של ירושלים, צפת או בני ברק מגלה לפעמים הבדלים של כמה דקות בזמן השקיעה. ההבדל לא נובע מטעות, אלא מהשאלה: מאיפה מסתכלים על השמש?

מה קורה כשעולים גבוה

האופק תמיד נראה "בגובה העיניים", אבל כשעומדים גבוה, הוא בעצם נמוך יותר: רואים רחוק יותר מעבר לעיקול של כדור הארץ. לכן השמש נראית עוד כמה דקות אחרי שלמי שעומד בעמק היא כבר שקעה. וכך גם בבוקר: מי שגבוה רואה את הזריחה מוקדם יותר.

ההבדל גדל עם הגובה. בגובה 750 מטר, כמו בירושלים, השקיעה מאוחרת בכ־4 עד 5 דקות. בגובה 900 מטר, כמו בצפת, ההבדל גדול עוד יותר.

אז למה לא כל הלוחות מחשבים לפי הגובה?

כי השאלה ההלכתית היא לא רק מה רואים מהגג. האם הולכים לפי מקום הצופה, או לפי האופק הכללי של האזור? ומה אם בין העיר לים יש רכסי הרים גבוהים יותר, שמסתירים את השמש עוד קודם? יש כמה גישות:

• מישורי בכל מקום: מתעלמים מהגובה. החישוב פשוט ואחיד.
• לפי הגובה בכל מקום: כמו בלוחות לפי שיטת הגרי״מ טוקצ׳ינסקי.
• לפי הגובה רק במקום גבוה: במקומות שגבוהים במידה ניכרת מסביבתם מחשבים לפי הגובה, ובשאר המקומות מישורי. כך, למשל, מפורט בשיטת חזון שמיים.
• שקיעה נראית: חישוב מדויק לפי ההרים שמסביב, לכל נקודה. מצריך מפה טופוגרפית, ולכן מתפרסם רק בלוחות מיוחדים.

ומה עם הנץ?

אותן שאלות בדיוק. בפרט, יש המתפללים "כוותיקין", עם הנץ, ולהם חשוב במיוחד לדעת את זמן הנץ הנראה במקומם. במזרח ירושלים, למשל, הרי מואב והמדבר משפיעים על הזמן שבו נראית השמש.

השפעה על זמנים אחרים

הבחירה בשקיעה משפיעה גם על הדלקת הנרות, שנקבעת לפי השקיעה, ועל "שעות זמניות" של הגר״א, אם הן מחושבות מהנץ עד השקיעה שנבחרו. יש לוחות שמחשבים את השעות הזמניות תמיד ממישור, גם כשהשקיעה עצמה לפי הגובה, כדי שחצות יישאר באמצע היום.

→ חזרה: שקיעת החמה, כל השיטות

המאמר נועד להסבר כללי ואינו פסק הלכה. למעשה, כל אחד ינהג כפי שקיבל מרבותיו וישאל את רב הקהילה.