שיטת רבינו תם: שתי שקיעות ובין השמשות

זמני היום · 15 באוקטובר 2026

"צאת הכוכבים לרבינו תם" מופיע כמעט בכל לוח זמנים, בדרך כלל 72 דקות אחרי השקיעה. מאיפה הגיע המספר הזה, ולמה הוא רחוק כל כך מצאת הכוכבים הרגיל? התשובה מתחילה בשתי סוגיות בגמרא שנראות סותרות.

שתי גמרות

בגמרא במסכת שבת (לד, ב) נאמר שבין השמשות, הזמן המסופק בין יום ללילה, נמשך "שלושה רבעי מיל" אחרי שקיעת החמה. כלומר, זמן קצר של כרבע שעה.

בגמרא במסכת פסחים (צד, א) נאמר בשם רבי יהודה ש"משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעה מילין". כלומר, כשעה ורבע.

איך ייתכן ששתי הגמרות מדברות על אותו זמן, ואחת אומרת רבע שעה והשנייה שעה ורבע?

התירוץ של רבינו תם: שתי שקיעות

רבינו תם (בתוספות, שבת לה, א ובפסחים צד, א) מתרץ שיש שתי שקיעות:

• השקיעה הראשונה היא כשהשמש נעלמת מעינינו. זו השקיעה שאנחנו מכירים. לפי רבינו תם, אחריה עדיין יום גמור.
• השקיעה השנייה היא כשהאור נעלם מן השמיים, שלושה מילין ורבע אחרי הראשונה. רק אז מתחיל בין השמשות.

הגמרא בשבת מדברת על השקיעה השנייה, ולכן בין השמשות קצר: שלושה רבעי מיל. הגמרא בפסחים מדברת מהשקיעה הראשונה, ולכן מגיעה ל־4 מילין עד צאת הכוכבים. בסך הכול: 3.25 מילין עד תחילת בין השמשות, ועוד 0.75 מיל עד צאת הכוכבים = 4 מילין.

שיטת הגאונים

הגאונים, ובעקבותיהם הגר״א, חלקו: לדעתם השקיעה היא השקיעה שאנו רואים, ובין השמשות מתחיל מיד אחריה. את הגמרא בפסחים הם מבארים אחרת. לפי שיטה זו, צאת הכוכבים הוא זמן קצר אחרי השקיעה. בלוחות מחשבים אותו בכמה דרכים: בין 13.5 ל־18 דקות, או כשהשמש 7 עד 8.5 מעלות מתחת לאופק.

ומה הלכה?

השולחן ערוך (אורח חיים, סימן רסא) פוסק כרבינו תם. אבל במשך הדורות התפשט בהרבה קהילות המנהג כשיטת הגאונים, ובפרט בארץ ישראל. כיום רבים נוהגים כגאונים, ומחמירים כרבינו תם בעניינים מסוימים, בעיקר במוצאי שבת ויום טוב. כל קהילה ומנהגה.

כמה זמן הם 4 מילין?

זו כבר מחלוקת נוספת: מיל הוא 18, 22.5 או 24 דקות, לפי שיטות שונות. ומעבר לזה: האם מודדים בדקות קבועות, בדקות זמניות (לפי אורך היום) או לפי זווית השמש? על כך במאמר הבא.

המאמר נועד להסבר כללי ואינו פסק הלכה. למעשה, כל אחד ינהג כפי שקיבל מרבותיו וישאל את רב הקהילה.